סמינר המלגאים בנובמבר: התקצירים

מרווחה לתכנון: חלוציות, התמקצעות ומיסוד של תחום הנגישות לאנשים עם מוגבלות בעיריית תל אביב-יפו

מריאלה יאבו, סטודנטית לתואר שני בחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה

מנחה:

פרופ' אדריאנה קמפ, החוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אוניברסיטת תל אביב

חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ופרק הנגישות בו משנת 2005, מבקשים לקדם תפיסה של זכויות אדם ושינוי חברתי עבור אנשים עם מוגבלות, בניגוד לתפיסה של רווחה ושיקום אישי שהייתה נפוצה עד כה. מטרת מחקר זה הינה להעמיק את ההבנה סביב שלב היישום של חקיקת זכויות אדם עבור אנשים עם מוגבלות, כפי שזה מתבצע על ידי גוף ציבורי הנדרש ליישם את הנחיות החוק השוויון, עיריית תל אביב-יפו. אעסוק במיקומן המרכזי של ערים בעיצובו ויישומו של השיח הציבורי על מוגבלויות כשיח של זכויות ובתרגומו למרחב האורבני, וכן במיקומן בתהליכי יישום מדיניות, הן כמספקות שירותים באופן רחב וישיר ביותר לאזרחים, והן כישויות עצמאיות אשר לעתים קרובות יוזמות מדיניות רחבה יותר או שונה מזו הנקבעת ברמה המדינית.

עבודת מחקר זו מתארת תקופה של שינויים ארגוניים בעירייה הנוגעים לאופן בו היא עוסקת בנושא של נגישות כלפי אנשים עם מוגבלות, זאת בהתבסס על מחקר איכותני הכולל ראיונות עם בעלי תפקידים וניתוח מסמכים רשמיים. באמצעות ניתוח על ידי תיאוריה ביקורתית של מוגבלות ותיאוריות ארגוניות וביקורתיות על משפט ושינוי חברתי, אציג השוואה בין אופן פעילותה של העירייה לפני ואחרי אישור פרק הנגישות הן ברמה הפנים ארגונית והן במעמדה ביחס לשחקנים אחרים בשדה. במקביל אבחן האם עיקרון ההכלה וההשתתפות בקבלת החלטות מהמודל החברתי של מוגבלות, המנוסחים באופן פורמלי בחוק, מתורגמים לפרקטיקה התכנונית של העיריה.

מהממצאים עולה כי תפיסתה של העירייה כחלוצה בתחום הנגישות נשמרה, לצד תהליכי התמקצעות משמעותיים אשר סייעו לה ליישם את הנחיות פרק הנגישות באופן מערכתי בכלל תחומי החיים בעיר, אף באופן נרחב יותר מאשר בעבר, בהתאם לעיקרון ההכלה. לעומת זאת, תהליכי הפרופסיונליזציה והמיסוד שהתרחשו בתחום בעקבות החקיקה ואכיפתה הובילו דווקא לאובדן עיקרון ההשתתפות בתהליכים עירוניים מצד תושבים עם מוגבלות, תוך העברת הסמכות בעניינם מאנשי מקצוע מתחום אחד- רווחה, לאנשי מקצוע מתחום אחר- יועצי ומורשי נגישות, מתכננים ואדריכלים. 

ייצור וצריכת מזון בשיטות מתקדמות בגידול ביתי במגזר העירוני: השפעת מסרים על אימוץ ראשוני והשפעות סביבתיות

ליאור טורג'מן, סטודנטית לתואר שני בביה"ס פורטר ללימודי הסביבה

מנחות:

ד"ר ורד בלאס, החוג לניהול, אוניברסיטת תל אביב

ד"ר ענת צ'צ'יק, החוג לגיאוגרפיה וסביבה, אוניברסיטת בר אילן

ד"ר אן קרונרוד, החוג לשיווק, אוניברסיטת מסצ'וסטס לוול

מטרת המחקר היא לבחון מה הם המסרים השיווקיים אשר יובילו לאימוץ של חקלאות עירונית ביתית, וכן מה הן התועלות הסביבתיות שמלוות צריכת ירקות שמקורם בגידול ביתי בעיר תוך שימוש בפרקטיקות גידול חדשניות, בהשוואה לצריכת ירקות שמקורם בגידול תעשייתי וקונבנציונלי מחוץ לעיר. חשיבות המחקר היא בתרומתו לסביבה הן מהאספקט השיווקי, בפרט זיהוי המסרים השיווקיים שעשויים להשפיע על התנסות ראשונית עם מערכות ביתיות בנות-קיימא לגידול מזון, והן מהאספקט הסביבתי, על ידי איתור התועלות הסביבתיות הנגזרות מהעדפה של צריכת הירקות שגדלו במערכות אלה על פני רכישה וצריכה של ירקות קונבנציונליים שעברו מרחק גדול יותר מהשדה לצלחת. מחקר זה עשוי לקדם את תחום החקלאות העירונית ולתרום לשיפור איכות הסביבה.

שתי זוויות  המחקר:

1. שיווק/תקשורת שיווקית - השפעת מסרים שונים על התנהגות צרכנית במטרה לזהות מהו סוג המסר שמניע אנשים באופן המשמעותי ביותר לרכישת ראשונית של מערכות הידרופוניות לגידול מזון והתנסות בהן, תוך לקיחה בחשבון של מאפיינים סוציו-אקו-דמוגרפיים ועמדות סביבתיות.

2. השפעת מרחק המזון מהצלחת על הסביבה – השוואה בין חקלאות קונבנציונלית והבאת התוצרת אל תוך העיר, לבין גידול ביתי-הידרופוני מתוך העיר, באמצעות התייחסות להיבטים של צריכת משאבים ואנרגיה, שינוע, פליטות מזהמים, חומרי הדברה וקיזוז פחמני.

ראשית, נבחן מה סוג המסר שמשפיע על האימוץ הראשוני, ולאחר מכן נבחן כיצד האימוץ יפחית את הפגיעה בסביבה. לצורך המחקר נשתמש בפלטפורמה של חברת "ירוק בעיר" העוסקת ביישום חדשני של חקלאות עירונית (כולל הקמת חוות, גידול ושיווק של תוצרת חקלאית) בשיטות חקלאות מתקדמות במרחב העירוני, תוך שמירה על ערכי הקיימות העירונית, פשטות היישום והנגשת הידע. חזון החברה: לאפשר לכל מי שגר בעיר לגדל תוצרת חקלאית באופן עצמי, פשוט וחסכוני, וליהנות ממזון איכותי ובריא. חוות ההדרכה של "ירוק בעיר", הממוקמת על גג דיזנגוף סנטר בת"א, מציעה ללקוחותיה, בין היתר, רכישת ציוד ומערכות גידול הידרופוניות לשימוש ביתי.

יישום מודל MATSim להדמיית תחבורה ציבורית במטרופולין תל אביב בעקבות הקמת הרכבת קלה

גולן בן-דור, מועמד לתלמיד מחקר, החוג לגיאוגרפיה וסביבת האדם

מנחים:

פרופ' יצחק בננסון, החוג לגיאוגרפיה וסביבת האדם, אוניברסיטת תל אביב

ד"ר ערן בן-אליא, החוג לגיאוגרפיה ופיתוח סביבתי, אוניברסיטת בן גוריון