ערים ונגיף הקורונה | תל אביב - יפו, רומי צ'ילאג

סטודנטים וסטודנטיות כותבים על החיים בעיר בימי קורונה | פרויקט מיוחד של מרכז העיר

טבע עירוני בימי קורונה, תל אביב - יפו. תמונה: רומי צ'ילאג
טבע עירוני בימי קורונה, תל אביב - יפו. תמונה: רומי צ'ילאג

 

האם גם אתם חוקרים בחודש האחרון מה נמצא במרחק מאה המטרים הנכספים מביתכם?

 

 

האם גם אתם לא בטוחים מדוע מסלקים אותנו מפארקים ומהטבע האהוב עלינו בתקופת פריחתו?

 

כפי שכולנו זוכרים, בתאריך 17.3.20 , יצאו הנחיות חדשות של משרד הבריאות בהן נקבע כי אין לצאת לפארקים, אין להגיע לחוף הים, ובכלל אין להגיע למרחבים ציבוריים.

מעניין לדעת שדווקא במהלך מגפת הכולירה, הוחלט כי יש צורך להקים פארקים נוספים בלונדון, על מנת להחלים את הציבור ולהבריאו (Ward Thompson , 2010).  

 

טבע עירוני בימי קורונה, תל אביב - יפו. תמונה: רומי צ'ילאג

 

ברשומה זו, אסקור מספר אנקדוטות היסטוריות ועדכניות על בריאות האדם וחשיבות הנגישות לפארקים.

 

מחקרים רבים בחנו כיצד יציאה מהבית לסביבה טבעית תורמת רבות לבריאות הנפשית והפיזית, וחשובה לאנשים בכל הגילים. החוקרת קטרין ווארד טומפסון, אדריכלית נוף החוקרת את הקשר בין בריאות האדם לבין מגורים בסמיכות לטבע ופארקים, סוקרת במאמרה את ההשפעות החיוביות של מגורים בסמיכות לפארקים ולאזורים ירוקים בעיר על בריאות האדם, השפעה אשר כונתה על ידי החוקרים (Vitamin G (Green.

 

בעיר טוקיו המוגדרת כמגה-עיר (עיר מטרופולין צפופה המונה כ- 14 מיליון תושבים) נבחנו אזורים אורבניים צפופים, ונמצא קשר ישיר בין עלייה בשיעור ההישרדות ותוחלת החיים של אזרחים ותיקים לבין נגישות מגוריהם לסביבה ירוקה, לפארקים ולעצים. ככל שיש לאזרחים הוותיקים יותר מרחבים ירוקים לטיול בפארק הנמצא בסמיכות למקום מגוריהם, כך עולה תוחלת חייהם ו"הישרדותם".

 

בערים רבות שנבחנו, מחקרים הראו כי מתקיים קשר ישיר בין ירידה ברמות המתח והחרדה של התושבים, ירידה בדפוסי התחלואה ועלייה בתוחלת החיים, לבין מידת קרבת מקום מגורים לאזורים ירוקים טבעיים ואיכותיים (Thompson, 2010). מעבר לירידה ברמות הלחץ המאופיינות עם אתגרי העיר הלחוצים והעמוסים, נמצאו תרומות נוספות כגון עלייה ברמות הקשב והריכוז כתוצאה מיציאה מרובה לפארקים.

בנוסף לתרומות לאדם, סביבות טבע עירוני מספקות גם שירותים תומכי מערכת כגון: איזון באפקטים של שינויי אקלים, סיפוק בתי גידול לחיות בר ושימור המגוון הביולוגי (Baur, Gómez & Tynon, 2013).

 

 

מגיפות, בריאות וחשיבות הפארקים

 

תחילתו של רעיון הנגישות לפארקים בתוך העיר, החל להיווצר בשלהי המהפכה התעשייתית, ומטרתו העיקרית הייתה שמירה על בריאות האוכלוסייה העירונית שצמחה במהירות בערים המזוהמות באירופה. על כן עקרון הנגישות היה חשוב, וזאת על מנת שכל סוגי האוכלוסייה יוכלו לנשום אויר צח, להתאושש ולנפוש בהם.

 

האם למגיפות יש חלק חשוב בהקמה ופיתוח הפארקים? ובכן, כן. במהלך מגפת הכולירה הראשונה שפקדה את אנגליה בשנת 1832 , הודיעה הוועדה הנבחרת לטיולים ציבוריים, לפרלמנט הבריטי על הצורך ליצור מרחבי פנאי ונופש עירוניים, ולכן הפצירו בפרלמנט לחוקק חוק המחייב להקצות בכל עיר מרחב לטיול או לפארק, על מנת לתרום לשיפור תנאי הבריאות במדינה.

 

טבע עירוני בימי קורונה, תל אביב - יפו. תמונה: רומי צ'ילאג

 

 

הקמת פארק ויקטוריה במזרח לונדון

 

פארק ויקטוריה בלונדון הוקם במזרח העיר באזור תעשייתי, מזוהם וצפוף באוכלוסייה. השכונות מוקמו בין מפעלים מזהמים רבים. בשנת 1830 התגוררו באזור זה כ- 400,000 תושבים אשר עבדו כפועלים במפעלים. אולם תנאי המחייה לא אפשרו חיים נאותים ובריאים , מכיוון שהאוויר, המים והנחלים היו מזוהמים.

בעקבות פחד שצמח בקרב האוכלוסייה העשירה מהתפשטות של מחלות כמו כולירה, טיפוס ושחפת, שעלולים להגיע מאזורים מזוהמים אלו, ויתפזרו גם לחלקיה העשירים והנקיים של העיר לונדון, הוחלט להקים פארק במזרח העיר שיתרום להקטנת מספר מקרי המוות ויוסיף מספר שנים לחיי האוכלוסייה שחיה בשכונות אלו, ובכך יקדם את הכלכלה.

 

"הפארק נועד להפיק תועלת לבריאות של העובדים ומשפחותיהם על ידי שאיפת אוויר צח לפחות פעם אחת בשבוע ולכך יש חשיבות רבה." (Alston, 1847).

 

ציטוט נוסף הממחיש את חשיבות יצירת הפארקים בתקופה זו: "המכונאי החיוור והפועל המותש יוכלו לצאת לשאוף מהבריזה הרעננה ובכך יוכל לשאוף מנות של בריאות ולהתאושש." (Smith, 1852).  

 

 

סיכום

 

אנו נמצאים בתקופה בה נאמר לנו לא לצאת מהבית ולהישאר בטווח מאה המטרים. לאור מחקרים אלו, אולי דווקא שהייה בטבע עדיפה על ישיבה ממושכת בבית, ויכולה לתרום יותר לבריאותנו? במיוחד במגפה בה אוכלוסייה מבוגרת וחולה צריכה לנשום אויר נקי, להתרענן ולהבריא. אולי בעקבות ההתעדכנות הכפייתית בחדשות, מדובר בתקופה בה אנו צריכים במיוחד לתחזק את בריאותנו ושלוותנו בטבע? על מנת להתאושש מהלחץ, עלינו לחוות טבע איכותי, בעיקר בחודש אפריל בו הפריחה בעיצומה, משגשגת ומתחדשת . 

 

האם לכולנו בטווח מאה מטר מהבית יש מרחב טבעי איכותי בו נוכל להבריא ולהתאושש מתקופה מאתגרת זו? מעניין לגלות שלאורך ההיסטוריה דווקא בתקופות קושי ומשבר, האוכלוסייה נדרשה לצאת להתאוורר, להתאושש ולהבריא בפארקים ובשטחים הטבעיים.

 

טבע עירוני בימי קורונה, תל אביב - יפו. תמונה: רומי צ'ילאג
 
 
 

מסקנות

 

אין ספק שאחד המסרים העיקריים של מגיפה זו, הוא להתחיל לתכנן ערים טובות יותר, ערים המשלבות טבע ומרחבים ציבוריים איכותיים. מקומות בהם ניתן למצוא נחת ושלווה מהחיים העמוסים, להיות נוכחים בקסם הטבע, להירגע ולהבריא.

אני קוראת למקבלי ההחלטות בישראל, לאמץ את הגישה של לונדון מהמאה ה- 19 ולוודא שהמרחבים הציבוריים שמתוכננים באמת יהיו פתוחים ונגישים לתושבי העיר. מרחבים אלו יכולים לתמוך גם באדם וגם בטבע. לדוגמא: פארקים טבעיים המעודדים פריחה לפי עונות השנה, ציפורים מקומיות, מגוון מינים - כל אלה בתכנון נכון לצד האדם.

 

___________________________________________________________________________

 

 

רומי צ'ילאג היא בעלת העסק רומי סיורי טבע בעיר. חוקרת טבע עירוני, סטודנטית לתכנון עירוני, עובדת במשרד להגנת הסביבה ומדריכת סיורים מקצועית ומנוסה בעיר ובטבע.

 

___________________________________________________________________________

 

ביבליוגרפיה:

.Baur, J. W. R., Gómez, E., & Tynon, J. F. (2013). Urban Nature Parks and Neighborhood Social Health in Portland, Oregon. Journal of Park & Recreation Administration, 31(4), 23–44

.Thompson, C. W. (2011). Linking landscape and health: The recurring theme. Landscape and urban planning, 99(3-4), 187-195

.Schuyler, D., 1986. The New Urban Landscape: The Redefinition of City Form in Nineteenth-Century America. John Hopkins University Press, Baltimore

אוניברסיטת תל אביב עושה כל מאמץ לכבד זכויות יוצרים. אם בבעלותך זכויות יוצרים בתכנים שנמצאים פה ו/או השימוש שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות, נא לפנות בהקדם לכתובת שכאן >>
אוניברסיטת תל-אביב, ת.ד. 39040, תל-אביב 6997801
UI/UX Basch_Interactive