מעמד הביניים החדש: אזרחות גלובלית בעיר

מרכז העיר מזמינכם לסמינר על זהות עירונית בעידן של קוסמופוליטיות ואזרחות כפולה. מרצים: ד"ר מירי ימיני, ביה"ס לחינוך, וד"ר יוסי הרפז, המחלקה לסוציולוגיה

29 באוקטובר 2017, 14:00 - 16:00 
חדר הישיבות בספרייה למדעי החברה, לניהול ולחינוך 
ללא תשלום
מעמד הביניים החדש: אזרחות גלובלית בעיר

 

מרכז העיר מזמינכם לשתי הרצאות ולדיון על המשמעות הערכית, החינוכית והכלכלית שיש לאזרחות בעידן גלובלי של לאומיות והגירה, קוסמופוליטיות וזהות עירונית.

הכניסה חופשית אך יש להירשם: https://goo.gl/forms/l7Fn7QQPjtxPCi0g2 

 

ד"ר יוסי הרפז, המחלקה לסוציולוגיה

אזרחות מערבית כמשאב גלובלי

אזרחות – המדינה אליה אדם משתייך – היא הסטטוס בעל ההשפעה הגדולה ביותר על סיכויי החיים של הפרט בעולם כיום, יותר מגזע, מגדר או מעמד. מצב זה נובע מהפערים האדירים ברמת החיים בין מדינות (לדוגמא, התוצר לנפש בארה״ב גבוה מזה שבהאיטי פי 40), כמו גם מהמערכת של גבולות, ויזות, דרכונים וגדרות אשר מגבילה תנועה על בסיס אזרחות. לאורך רוב המאה ה-20, רוב המדינות לא התירו לאזרחיהן להחזיק באזרחות כפולה. לפיכך, הדרך היחידה עבור הפרט לשפר את מעמדו בהיררכיה הגלובלית היתה הגירה פיזית למדינה אחרת. החל משנות ה-90, עשרות מדינות שינו את חוקיהן והתירו אזרחות כפולה. הלגיטימציה החוקית של אזרחות כפולה יצרה הזדמנויות חדשות עבור רבים מחוץ למערב, אשר עשו שימוש במגוון אסטרטגיות על מנת להבטיח לעצמם ולמשפחתם אזרחות מערבית. כך, מעל 3 מיליון איש באמריקה הלטינית, מזרח אירופה וישראל קיבלו אזרחות נוספת ממדינות החברות באיחוד האירופאי - ביניהן איטליה, ספרד, גרמניה והונגריה - הודות למוצאם ממדינות אלו. במקביל, אלפים מרחבי העולם יולדים בארצות-הברית על מנת להבטיח לילדיהם אזרחות אמריקנית (״תיירות לידה״) בעוד שאחרים רוכשים אזרחות או תושבות במדינות אירופאיות תמורת השקעה כספית. רוב האנשים הללו אינם מתכוונים להגר למדינה בה רכשו אזרחות. במקום זאת, הם מעוניינים בדרכון ממדינה מערבית כדי להגביר את חופש התנועה שלהם ולהחזיק בו כתעודת ביטוח ואפילו כסמל סטטוס. התופעה הזו, שאני מכנה אזרחות משלימה (compensatory citizenship) מבטאת שינוי עמוק בזיקה בין הפרט למדינה – מעל לכל, התפשטות של גישה אינסטרומנטלית לאזרחות אשר מתייחסת אליה כסחורה הניתנת לבחירה חופשית ולרכישה תמורת כסף.

 

ד"ר מירי ימיני, ביה"ס לחינוך

אזרחות גלובלית במרחב העירוני

בתי ספר ואוניברסיטאות נתונים ללחץ הולך וגובר להכין את בוגריהם למאה העשרים ואחת. נטען כי הידע עומד במרכז הכלכלה הגלובלית, והוא שיעניק את היתרון לאלו הרוכשים אותו, לעומת שאר המשתתפים בתחרות הכלכלית העולמית. מוסדות חינוך נדרשים להגיב לכוחות השוק הגלובלי, שכן להם תפקיד מהותי ברכישת מקצועות עתירי ידע, שפות זרות ובהרחבת השימוש בטכנולוגיה. ארגונים בינלאומיים הופכים לבעלי השפעה רבה בתחום החינוך. הם מקדמים סטנדרטיזציה באמצעות מבחנים משווים בין מדינות וכך מעודדים הידמות בין מערכות חינוך ברחבי בעולם על ידי הפצת מדיניות ומודלים חינוכיים כדוגמת הפרטת החינוך, אוטונומיה בית-ספרית ובחירת הורים. תפיסת האזרחות, המזוהה בדרך כלל עם מדינת הלאום, נתונה אף היא להשפעותיה של הגלובליזציה. בעשורים האחרונים הושם דגש מחקרי וגם ציבורי על צורות חדשות של אזרחות, כזו הקיימת ומתממשת מחוץ לגבולותיה של מדינת הלאום. בעבר נשאו מונחים כמו "אוניברסליות" ו"קוסמופוליטיות" משמעות מופשטת והתייחסו למוכוונות הפרט כלפי העולם הגדול ולתפיסתם העצמית של אזרחים כחלק מהקוסמוס מבחינה תרבותית; היום, לעומת זאת, הם חלק מהניסיון של אזרחים להמשיג את זהותם או לתווכה בעידן של גלובליזציה. המושג "אזרחות גלובלית" עשוי להכיל בתוכו מונחים כמו אחריות, מחויבות, מודעות בינלאומית והזדהות חוצת מדינות ותרבויות, ונטען כי מטרת החינוך לאזרחות גלובלית היא לעודד פיתוח זהות קוסמופוליטית המחויבת לקהילה הגלובלית אגב יצירת קשרים עם אנשים מרחבי העולם. כאזרחים גלובליים, התלמידים נדרשים לפתח הבנה עמוקה לצורך לפעול, לקבל החלטות ולנסות לפתור את בעיות העולם.

 

החינוך לאזרחות גלובלית היה מאז ומתמיד חלק בלתי נפרד מתכניות חינוך בינלאומיות, שנוסדו במטרה להעניק חינוך איכותי לאוכלוסיות הנודדות בעולם בעקבות שליחויות דיפלומטיות ואפשרויות תעסוקה. בתי הספר הבינלאומיים נדרשו לתווך בין מגוון הזהויות של התלמידים מבלי לבטל אותן, וכך שאפו להכין את תלמידיהם לעולם הגלובלי הן בהיבט הפרגמטי והן בהיבט האידאולוגי. עם השנים החלו בתי ספר ציבוריים מקומיים רבים ברחבי העולם לאמץ אף הם תכניות לימודים בינלאומיות הכוללות חינוך לאזרחות גלובלית ומעודדות אותו. בעוד בתי ספר הופקדו בעבר על טיפוח ערכים לאומיים בקרב תלמידים, כיום מספר הולך וגדל של בתי ספר מאמצים את הנרטיב הקוסמופוליטי והאזרחות הגלובלית, שנועדו להכין את תלמידים לתחרות העולמית, לפתרון בעיות גלובליות ולשינוי אופייה של החברה המודרנית באופן כללי. ואולם, בישראל טרם זכה הנושא להכרה או התייחסות בתכניות הלימודים הנלמדות בבתי הספר.

 

על רקע המבנה המורכב והרב-תרבותי של החברה הישראלית, ועל בסיס ההנחה שחינוך לאזרחות גלובלית עשוי לתפוס מקום חשוב בהכרת ה"אחר" וקבלתו וב"בניית גשרים" חוצי תרבויות ולאומים, במחקר שיתואר במפגש נבחנה תפיסת המושג "אזרחות גלובלית" בקרב מורים המלמדים בחלקים השונים של העיר תל אביב. הרציונל העומד בבסיס המחקר הנו הרצון לחשוף את עמדתם של מורים ביחס להגדרת המושג "אזרחות גלובלית", לבחון אם הם רואים את עצמם ואת תלמידיהם כאזרחים גלובלים, לברר את מידת הצלחתם לתווך בין מורכבות הזהויות שלהם ולבדוק את תפקידו של בית הספר בחינוך לאזרחות גלובלית, כל זאת תוך השוואה בין מורים המלמדים בבתי ספר בצפון ובדרום העיר תל אביב, ותוך התייחסות למורכבות המושג מבחינה מעמדית.

 

אוניברסיטת תל אביב עושה כל מאמץ לכבד זכויות יוצרים. אם בבעלותך זכויות יוצרים בתכנים שנמצאים פה ו/או השימוש
שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות, נא לפנות בהקדם לכתובת שכאן >>